פסק-דין בתיק ס"ע 8540-08-09

פתיח

1.      עניינה של תובענה זו בשאלה - האם יש להורות לרשת "אורט ישראל" (להלן: הרשת או הנתבעת), לשבץ את התובעת, גב' נוגה שטרול (להלן: התובעת), מורה לתיאטרון בבית-ספר אורט קרית-ביאליק (להלן: ביה"ס), לעבודה בהיקף משרה של 22 ש"ש, העולה על ההיקף בו שובצה עובר להגשת התביעה, בשל פגם שנפל בהחלטה על צמצום משרתה - לגרסתה. בהתאם, מבוקש להורות על תשלום שכר בגין ההפרש בין השעות בהן שובצה התובעת לבין היקף השעות בו היה צריך לשבצה, לדעתה; לחלופין - מבוקש להורות על תשלום ההפרש האמור, לעבר ולעתיד, גם ללא שיבוץ. בנוסף, נתבע סעד של פיצוי בסך 50,000 ש"ח, עקב "עוגמת נפש", שנגרמה - לטענת התובעת - למוניטין שלה, למעמדה, לנפשה ולפרנסתה [כתב התביעה המתוקן, מיום 3.11.09]; זאת, בעיקר בשל טענות שיש לתובעת כנגד התנהלותו של מר רמי פורת, מנהל ביה"ס (להלן: המנהל), בקשר עם התבטאויותיו  כלפיה, בפניה ובאזני אחרים, והפעולות לצמצום היקף משרתה.

2.      קדמו להכרעתנו זו דיון והכרעה בבקשת התובעת למתן צו עשה זמני, שעניינו אכיפת יחסי העבודה, בהיקף שביקשה, כאמור לעיל - בקשה שנדחתה בהחלטה מיום 24.8.09. בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל, נדחתה אף היא [החלטת הנשיא דאז, כב' השופט אדלר, בר"ע 489/09 (ארצי), 11.10.09].

3.      עוד יש לציין, כי במקביל להליך שלפנינו, הגישה התובעת תביעה בגין פרסום "לשון הרע" כנגד המנהל, שנדונה בפני כב' השופטת אילת דגן, בבית-משפט השלום בחיפה [ת"א 17508-06-10 סטרול נ' פורת (להלן: התיק האזרחי)]. ביום 17.2.13, לאחר שהצדדים כבר סיכמו בכתב את טענותיהם בתיק שלפנינו, הודיעה הנתבעת, כי ניתן פסק-דין בתיק האזרחי ותביעת התובעת, שם - נדחתה [פסה"ד בתיק האזרחי צורף להודעת הנתבעת, מיום 20.2.13], וניתנה לצדדים הזדמנות להשלים התייחסותם לעובדה זו.

4.      בתגובת התובעת, מיום 24.4.13, נטען, כי אין בפסה"ד בתיק האזרחי, כדי להשליך בדרך כלשהי על פסק הדין כאן; יחד עם זאת, הובהר מטעמה, כי התובעת לא תערער על ההכרעה בתיק האזרחי - לפי הנטען, מסיבות כלכליות - על כן: "נאלצת למעשה התובעת להשלים עם פסק הדין, על טענותיה הרבות כנגד קביעותיו" [ס' 4 לתגובת התובעת]. מנגד, הגיבה הנתבעת, בהודעה מיום 29.4.13, וטענה, כי פסה"ד האזרחי עסק באותה מסכת עובדתית בדיוק, כמו במקרה שלפנינו, ומדובר "בהשתק פלוגתא ובהשתק עילה חלקי" [ס' 7-1, שם]. נקדים ונאמר, כי דעתנו כדעת הנתבעת - הכלל בדבר "השתק פלוגתא", קובע, אכן, כי אם במשפט אחד הועמדה במחלוקת והוכרעה שאלה עובדתית או משפטית, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, כי אז לא ידונו בה שוב במשפט נוסף בין אותם צדדים או חליפיהם, אפילו שונות עילות התביעה באותם משפטים. לאחר שעברנו על פסה"ד בתיק האזרחי, דעתנו היא, כי אין עלינו לדון מחדש בכל טענות התובעת כנגד התבטאויותיו של המנהל כלפיה, בנוכחותה או בפני אחרים, והקביעות העובדתיות והמשפטיות בפסה"ד האזרחי, מחייבות בין הצדדים שלפנינו גם כבסיס להכרעה כאן, באותם נושאים. הדבר משליך, בראש ובראשונה, על טענת התובעת, שיש לפסוק לה פיצוי בגין "עגמת נפש", עקב התבטאויותיו של המנהל בעניינה, לרבות טענתה שפגע במוניטין שלה - גרסה שנדחתה. פסיקה שאנו מאמצים.

5.      עוד יש לומר עתה, כי משעה שתביעת התובעת היתה לאכיפת יחסי עבודה בהיקף מסוים, העולה על זה שהיה בפועל בשנת הלימודים שהחלה ביום 1.9.09 - דומה, כי היום אין מקום למתן סעד כזה. נדון, אפוא, רק בהשלכת העובדות שנקבעו בתיק האזרחי וייקבעו להלן, בקשר ליחסי הצדדים, על זכויות כספיות שנתבעו.

עובדות וטענות הצדדים

6.            העובדות המשמעותיות, שהיו שנויות במחלוקת, נגעו, כאמור, להתבטאויות של מנהל ביה"ס כלפי התובעת, ואלה, הוכרעו בפסה"ד האזרחי - כגרסת המנהל. הדברים משתלבים עם העובדות הלכאוריות שנקבעו בהחלטה בבקשה לסעד זמני, אשר לאחר ששמענו את הצדדים וחזרנו ועברנו על עדויותיהם, המסמכים שצורפו לתצהיריהם וסיכומיהם, מצאנו לחזור על עיקרן ולהוסיף, כלהלן: 

                    א.           התובעת לימדה את מקצוע התיאטרון בביה"ס בכיתות י', י"א ו-י"ב וכחלק מתפקידה הכינה את תלמידי כיתה י"ב לבחינות הבגרות במקצוע זה. לפי הוראות משרד החינוך, בעניין הפיקוח על הוראת אומנות ותיאטרון - חל איסור על שילוב תלמידי כיתות י' ו-י"א בהפקות תיאטרון עליהן נבחנים תלמידי כיתה י"ב [תצהיר המנהל - נ/2, נספח א'].

                    ב.           התובעת היתה מודעת לאיסור האמור, במיוחד לאחר שבקשה קודמת מטעמה שהופנתה למנהל, בשנה"ל תשנ"ט, לאישור חריג של שילוב גורם נוסף בהפקות כיתה י"ב, נענתה בשלילה על-ידי המפקחת הראשית (מפמ"ר) [עדות התובעת בחקירה הנגדית: עמ' 18, ש' 23 ואילך].

                     ג.            התובעת לא הקפידה על מילוי ההנחיה האמורה וחרף זאת שילבה בשנה"ל תש"ע, על דעת עצמה, שלושה תלמידי י"א בהפקות תיאטרון של כיתה י"ב, בניגוד לאיסור הנ"ל; לדבריה - כך נהוג [תצהירה - ת/1, ס' 15].

                    ד.           בתאריך 2.3.09, יומיים לפני מועד בחינת הבגרות בהפקה, גילה המנהל, לאחר פנייה של תלמידי כיתה י"א אליו, כי אלה שולבו בהפקה של תלמידי י"ב, בניגוד להנחיות ומבלי שידע על כך מראש. מאחר שדבר זה עלול היה להביא לפסילת בחינת הבגרות, הורה המנהל לתלמידי כיתה י"א שאינם מורשים להשתתף בהפקה של כיתה י"ב, ועקב זאת פרצה מהומה בקרב תלמידי כיתה י"ב. בניסיונו להרגיע את הרוחות, הודיע המנהל לתלמידים שהתובעת פעלה בניגוד להנחיות והוא ינסה לקבל אישור חריג לקיום בחינת הבגרות "לפנים משורת הדין" [ נ/2, ס' 36-33]. מוסכם, כי בסופו של יום, אישרה המפמ"ר את הבחינה בהפקה, בשנה"ל האמורה.

                    ה.           הצדדים היו חלוקים על נוסח התבטאויותיו של המנהל וחריפותן כלפי התובעת - בפני התלמידים, שלא בנוכחותה, ומאוחר יותר אף בנוכחותה ובפני מורים אחרים. אירועים אלה נדונו  והוכרעו בתיק האזרחי:

1)  ההתבטאות המיוחסת למנהל בפני התלמידים, ביום 2.3.09, נקראה שם "הפרסום הראשון" - ונקבע ביחס אליה, כי לא נאמרו המילים המיוחסות ע"י התובעת למנהל [ס' 29 לפסה"ד האזרחי].

2)  לאחר השיחה עם התלמידים, זומנה התובעת למשרדו של המנהל, חילופי הדברים ביניהם שם כונו בפסה"ד האזרחי "הפרסום השני" - ונדחתה גרסתה של התובעת [ס' 37-30, שם].

3) התובעת עזבה את חדר המנהל וחזרה לחדר החזרות, להמשיך לעבוד עם התלמידים. לטענתה, כעבור כשעה הגיע המנהל והתבטא כלפיה במילים כמו: "פושעת" ו"שקרנית"; הטענה כונתה בפסה"ד האזרחי "הפרסום השלישי" - ושוב נדחתה גרסת התובעת [ס' 46-38].

4)  למחרת, ביום 3.3.09, כונסה אסיפה עם המורים בביה"ס, בה נכחו, בשלב מסויים, גם התובעת והמנהל, ונטען שבאותו מעמד המשיך המנהל להלבין את פניה בפומבי. המעמד כונה בפסה"ד האזרחי "הפרסום הרביעי" - ועליו נקבע: "... בין אם הנתבע [המנהל] אמר לתובעת שהיא פושעת או התייחס להתנהלותה בניגוד לנהלי משרד החינוך ואמר כי התנהלותה פושעת, וגם אם אצא מנקודת הנחה שאכן התקיימה כאמור לשון הרע אני סבורה כי הנתבע נהנה מהגנות הקבועות בחוק כפי שיפורט להלן" [ס' 50, 63-55 לפסה"ד האזרחי].

     בקשר למעמד זה היה לפנינו גם תצהירה של גב' חנה אוחנה, יו"ר ועד המורים בביה"ס (להלן: אוחנה), מטעם ארגון המורים בבתי-הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (להלן: ארגון המורים), אשר העידה גם במסגרת התיק האזרחי [ראו: ס' 49 לפסה"ד, שם], אך, כאמור - לא יוחסה לדברים המשמעות שהתובעת ועדיה מנסים לתת להם.

5)  בהמשך הדרך, היו עוד חילופי דברים בין הצדדים ואף פורסמה אודותיהם סדרת כתבות בעיתונות המקומית.